ממה בנוי סטארט אפ? מבנה ארגוני בחברות הייטק קטנות

תעשיית ההייטק היא מהתעשיות החדשניות והנחשקות הקיימות היום בארץ ובעולם. אחוז גבוה מהציבור הישראלי, ואוכלוסיה צעירה במיוחד, רוצה לעשות הסבה להייטק. 

שינוי קריירה הוא צעד משמעותי. הסבה להייטק דורשת המון עבודה עצמית, והבנה שמדובר בתהליך – לא מדובר בלמידה נקודתית אלא מתמשכת. כניסה לעולם ההייטק לוקחת כ-6-3 חודשים בממוצע, אבל אם תעשו את זה נכון – תמצאו את עצמכם במקום הטוב ביותר עבורכם.

הסבה להייטק, או כניסה להייטק בכלל, הן מאוד תחרותיות. הביקוש הוא גבוה והתפקידים בהייטק נחשקים. עליכם להשתמש בכל יתרון שתוכלו לקבל, ללמוד היטב ולהתכונן.

היתרון הוא שלא מדובר במשימה בלתי אפשרית – זה לגמרי אפשרי, אבל דורש היערכות.

בכניסה לעולם ההייטק והסטארט אפ יש להכיר קודם כל את המבנה הארגוני, כדי לדעת לאילו תפקידים להגיש מועמדות, ולאן אפשר להתפתח.

הסבה להייטק: למידת מקצוע מחדש או הסבת מקצוע קיים?

בהסבה לתפקידים בהייטק  עליכם להבין איך לעשות שימוש בניסיון הקודם שלכם, בידע הקודם שלכם ובכל מה שצברתם בקריירה עד לאותה נקודה.

במקום להתחיל מאפס, נסו לחשוב על הכלים שכבר שיש בידכם, ולעשות התאמה – ז’רגון, שפה, הבנת התעשייה והמקצועות. כך תוכלו להיכנס להייטק מנקודת פתיחה שתתאים לכם וליכולותיכם, וגם לא תגרום לכם לנסיגה משמעותית בקריירה.

זהו ההבדל בין Reskill ל-Repurpose. כשמדברים על Reskill מתכוונים להכשרה מחדש, למידה מאפס. אנחנו ממליצים על Repurpose, הסבה להייטק – במסגרתה תקחו את מה שיש לכם ותכוונו את זה למקצוע מקביל או תפקיד דומה, שמתבסס על כישורים שכבר יש לכם, בתעשייה חדשה – בחברות הייטק וסטארט אפ.

היתרון של Repurposing בהסבה להייטק קשור באופי התפקידים בהייטק: על פי הרשות לחדשנות, 42% ממשרות ההייטק בישראל הן משרות שאינן טכנולוגיות. לכן יש סיכוי טוב שהניסיון שלכם יאפשר לכם לעשות הסבה להייטק וסטארט אפ, מבלי ללמוד כישורים טכנולוגיים מרחיקי לכת.

דוגמאות לתחומים בהייטק וסטארטאפ אליהם ניתן להתמיין, ואינם בעלי אופי טכנולוגי:

Operations, HR, Marketing, PPC, Sales, Business Development, Customer Success, Product.

אז הבנו שהסבה להייטק וסטארט אפ דורשת השקעה. למה לעשות זאת אם נשארים בתפקיד דומה?

ארבע סיבות לעבור להייטק:

• תעשיית ההייטק לא מפסיקה לצמוח. בזמן מגפת הקורונה, למשל, כל התעשיות חוו טלטלה רצינית. לעומת זאת, ההייטק צמח יותר מאי פעם – המגפה האיצה את תעשיית ההייטק והסטארט אפ. עכשיו זה זמן מוצלח במיוחד לעשות הסבה להייטק וסטארט אפ. טוב להיות חלק מתעשייה בצמיחה.

• השכר גבוה יותר. השכר הממוצע בהייטק בישראל גבוה פי שניים מהשכר הממוצע במשק. נתונים של רשות החדשנות מראים שקצב הגדילה של השכר בהייטק גבוה מהקצב בתעשיות אחרות; כלומר, לא רק שהשכר גבוה יותר מלכתחילה – הוא גם עולה בקצב מהיר יותר.

• מריטוקרטיה: חברות סטארט אפ ידועות כעובדות על פי מריטוקרטיה. זוהי שיטת ניהול שבה בעלי הכוח נבחרים או ממונים לתפקידם לפי יכולותיהם וכישוריהם. לפי השיטה הזו, כל עובד שיש לו יכולת ורצון להצליח, מצליח. נתון זה לא בהכרח נכון לגבי תעשיות אחרות. לרוב בסטארט-אפים דואגים להעסיק את האנשים הטובים ביותר ולא להציב גבולות לא הוגנים או תקרות צמיחה.
• עובדים בהייטק שמחים יותר! מחקרים מצביעים על כך באופן קונסיסטנטי, מנתונים בארץ ובארצות הברית. עובדי הייטק שמחים באופן משמעותי מעובדים בתעשיות אחרות.

איך עובד תהליך המיון לתפקידים בהייטק

אי אפשר לאלתר בהייטק. אנחנו יודעים שזה נשמע מרתיע, אבל אל תפחדו – פשוט תתכוננו. הייטק הוא תחרותי וקשה להיכנס אליו, לכן צריך להקפיד על כל הפרטים. למשל, יכול להיות שתכתבו קורות חיים מצוינים אבל הם לא יהיו כתובים בשפה של הייטק. יש להציג את התכונות והיכולות שיש לכם באופן שנוגע בצרכי החברה, שיגרום לה להבין שהיא צריכה אתכם ויוביל אתכם לתפקידים בהייטק שמתאימים לכם.

בהסבה להייטק עדיף לעשות Repurposing ולא Reskilling. הרציונל אומר שאולי תרדו דרגה, אולי תתחילו משכר מעט נמוך יותר מזה שהרווחתם לפני כן, אך תעשו את ההקרבה הקטנה ביותר למען העתיד, בטווח הרחוק. במהלך Repurposing יש לנסות להבין מה הכישורים הקיימים שלכם, כדי להתחיל את הפריצה להייטק או סטארט אפ מהנקודה החזקה ביותר שלכם.

איך בוחרים תפקיד? איך אדע מה מתאים לי? לאילו תחומים הכישורים שלי נכנסים?

כל אלה הן שאלות שצריך לענות עליהן ולהבינן בשלבים.

בשביל לכוון למשרה הנכונה צריך להכיר את המבנה של חברות הייטק. 

ורטיקלים וחברות

בתעשיית ההייטק יש ורטיקלים שונים, למשל Cleantech, Big data, Biotech. זו תעשיה ענקית. 

כדי להבין איזה ורטיקל מתאים לכם, עליכם לשאול: איזה סטארט אפ מנסה לעשות disruption (הפרעה) בתעשייה ממנה הגעתי? למשל, אם באתי מתחום האירועים, יש Eventtech. אם באתי מהתיירות יש Traveltech.

לכל תעשיה יש תעשיה מקבילה, ורטיקל מקביל בתעשיית ההייטק, כי ההייטק “בולע” את כל הכלכלה העולמית. לכל מקצוע יש ורטיקל שמתאים לו. למשל, Uber בתעשיית התחבורה, AirBnB בתעשיית התיירות, Jolt בתעשיית החינוך.

אם תזהו מה הוורטיקל שהכי מתאים לכם להיכנס ממנו, תוכלו להיכנס לפוקוס יותר בקלות ולהסתמך על הניסיון הקודם שלכם בהסבה להייטק וסטארט אפ.

מבנה המחלקות והיררכיית תפקידים

חברות הייטק מחולקות למגוון רחב של תפקידים ומחלקות. כל מחלקה מכילה תפקידים ספציפיים, ובהסבה להייטק רצוי לכוון לתפקיד אחד ספציפי. זה מראה למעסיקים פוטנציאליים שאתם מבינים את עולם ההייטק ועליכם להבין לאיזו מחלקה ולאילו תפקידים אתם מכוונים, למקד את קורות החיים ולהעלות כך את סיכויי הקבלה.

פעמים רבות, מחלקות HR עושות שימוש במערכות הסוקרות את קורות החיים בצורה אוטומטית ועל כן המילה או הביטוי אליהם אתם מכוונים צריכה להופיע לפחות 5-4 פעמים בקורות החיים שלכם (למשל Project Manager or Management).

איך בנויות חברות הייטק – מפה כללית

במצב אידיאלי, בראש חברת ההייטק או הסטארט אפ עומד/ת CEO. תחת ה-CEO נפרשים: Operations, Marketing, HR, Sales, R&D, Finance, Product, Business Development.

בפועל, מבנה החברה משתנה, כי כל סטארט אפ הוא שונה. למשל, אם המיקוד המרכזי של החברה הוא מוצר, אולי יהיו רק מחלקות פיתוח (R&D) ו-Product, זה בעיקר תלוי בשלב בו נמצא הסטארט אפ.

היררכיה בחברות הייטק וסטארט אפ

הדרך החכמה לבנות קורות חיים היא להראות את המעבר הטבעי שעשיתם מתפקיד לתפקיד, ולתאר את הניסיון שלכם בשפה המקצועית המתאימה לתפקיד. לכן צריך להבין את המחלקות והדרגות, ולכתוב את קורות החיים לפי שפת ההייטק. קיימים שלל תפקידים בהייטק, אך יש לשים לב גם לדרגות. הגשת מועמדות לדרגה המתאימה מעלה משמעותית את הסיכוי לעבור את המיונים ולבצע הסבה להייטק באופן מוצלח.

בארגון קיימים שני סוגי אחריות: Organizational – בניין כוח, ו-Operational – הפעלת כוח.

1. הפעלת כוח – Operational: אופרציה. תפקידים בהם מוציאים דברים לפועל, מבצעים תהליכים, יוצרים תפוקה.
2. בניין כוח – Organizational: ארגוני. עבודה שהיא יותר ארגונית, בניית צוותים, תכנון, אסטרטגיה, גיוס כוח אדם.

דרגים בהייטק וסטארט אפ:

1. תפקיד Associate: תפקיד כניסה. בתפקיד זה מבצעים משימות קבועות – Perpetual operational tasks ומפוקחים על ידי מנהל/ת. תפקיד אופרטיבי לגמרי.
2. תפקיד Manager הוא 75% אופרטיבי ו-25% ארגוני. גם Manager עושה משימות חזרתיות וקבועות; אך מצופה מהם גם לפתור בעיות לא צפויות, לפקח על פרויקטים שלמים מקצה לקצה, והרבה פעמים יהיו גם KPI או OKR – מדדים להצלחה, כך שימדדו את הצלחתם בהשגת יעדים שהוגדרו מראש.
3. תפקיד Director הוא דרג בכיר בהייטק, שלא קיים בכל הסטארט אפים. Directors הם מנהלים של מנהלים: 50% בניין כוח ו-50% הפעלת כוח. הם אחראים בדרך כלל על בניית צוותים, גיוס, הכשרה, הגדרת תהליכים, פיקוח על תהליכים וייצור סדר בארגון.
   שימו לב: גם Managers וגם Directors מתורגמים לעברית כמנהלים. חשוב לא להתבלבל בין שני התפקידים.
4. תפקיד VP: קיצור של Vice President. ראש של מחלקה בתוך הארגון. קיים בחברות יחסית גדולות ובשלות. רוב העבודה של VP היא בניין כוח, גיוס, בניית צוותים, הסתכלות על תקציב ו-P&L, הצגת אסטרטגיה: 75% בניין כוח ו-25% אופרטיבי.
5. תפקיד C-Level הוא 10% אופרטיבי ו-90% ארגוני. זה יכול להיות CXO, CPO, COO. מדובר בראש הארגון: בסטארט אפים זה לרוב אחד הפאונדרים, או אנשים עם המון ניסיון. התפקיד כולל בניית אסטרטגיה או יישום האסטרטגיה של הבורד, הרבה דיונים, קבלת החלטות סביב בניין הארגון. בתפקידי C-Level יש לגרום לחברה לעמוד ביעדים שלה ולהשיג את מטרותיה.
6. תפקיד CEO: מנכ”ל. 97% ארגוני ו-3% אופרציה. מנכ”לים מאזנים בין האינטרסים של הארגונים השונים שפועלים תחתיהם, באופן שיגרום למימוש האסטרטגיה של החברה. בנוסף: ניהול הבורד, בניית אסטרטגיה לבורד, גיוס כספים ואנשים הדרושים למימוש אסטרטגיית הבורד.

לסיכום, תעשיית ההייטק והסטארט אפ משתלטת על העולם, אתם רוצים לקחת בזה חלק – ובצדק. אבל כשעושים את ההסבה להייטק, כדאי לעשות אותה בצורה חכמה, באופן בו תדעו איזה מהתפקידים בהייטק הכי מתאים לכם, תפיקו את המירב מהמעבר ותספגו פגיעה מינימלית. כדי להפוך את המהלך הזה לכמה שיותר חלק ומוצלח, ב-Jolt תוכלו לעבור קורסי הכשרה להייטק, שיכינו אתכם לעולם הזה כמו שצריך. תוכלו לרכוש מקצוע, להבין איך נראה עולם ההייטק ואיך עובדים בו, ללמוד לנהל את הקריירה שלכם בטווח הארוך ואפילו לקבל סיוע במציאת עבודה.